ד"ר ערן אלון

מומחה לרפואת אף אוזן גרון למבוגרים וילדים

מומחה לכירורגית ראש צוואר ופלסטיקה משחזרת של הראש והצוואר

ד"ר אלון סיים בהצטיינות את לימודי הרפואה בפקולטה לרפואה בטכניון בחיפה בשנת 2004. לאחר סיום לימודיו התמחה ד"ר אלון בכירורגית אף אוזן גרון וניתוחי ראש וצוואר במרכז הרפואי היוקרתי מיו קליניק  (Mayo Clinic) שבארצות הברית .

היתרונות בניתוחי רובוט לכריתת גידולים שונים בראש ובצוואר:

הוא עבר התמחות על בכירורגיה אונקולוגית וניתוחים פלסטיים מורכבים לשחזור הראש והצוואר בבית החולים "בית ישראל" (Beth Israel Medical Center) שבניו יורק תחת   פרופ' מארק אורקן (Dr. Mark Urken) מחלוצי הכירורגיה האונקולוגית המשחזרת של הראש הצוואר.

לאחר סיום התמחותו, ד"ר אלון חזר ארצה והצטרף כרופא בכיר למחלקת אף-אוזן-גרון ניתוחי ראש-צוואר במרכז הרפואי שיבא.  במסגרת עבודתו, הוא הקים שירות למיקרו כירורגיה פלסטית של הראש והצוואר והיום עומד בראשה.

ד"ר אלון עוסק במחקר, הוראת מתמחים וסטודנטים, יו"ר ועדת בחינות ארציות באף אוזן גרון ניתוחי ראש וצוואר וכן משמש כחבר ועד ומזכיר של החברה הישראלית לכירורגיה ואונקולוגיה של הראש והצוואר.

כמו כן, ד"ר אלון פעיל במשלחות רפואיות למדינות המתפתחות, ובשנים האחרונות מקדיש מזמנו לקידום כירורגית הראש והצוואר וכן כירורגיה פלסטית משחזרת במרכז לסרטן באולנבאאטאר, מונגוליה.

ד"ר אלון עובד עם מיטב הרופאים הנושקים לתחום מומחיותו ונמצא איתם בקשר אישי כחלק מהגישה הרב תחומית לטיפול בחולה.  במקרים מסובכים החלטות טיפוליות מתבצעות בדיון משותף עם רופאים נוספים בתחומים הרלוונטים.

ד"ר אלון מבצע ניתוחים פרטיים במרכז רפואי מירב, אסותא, והרצליה מדיקל סנטר.

אני מאמין

"אני מאמין שתפקידו של המטפל לא רק לתת טיפול נקודתי.

בעולם המסובך והבירוקרטי של הרפואה כיום, תפקידנו לעזור למטופלים לנווט בין המערכות השונות בצורה יעילה ומסודרת.  המטופלים שלי מקבלים ליווי צמוד לאורך כל מהלך הטיפול והמעקב…"

ד"ר אלון מתמחה באף אוזן גרון לילדים ומבוגרים.  עיקר עשייתו בתחום הכירורגי.  לד"ר אלון תת התמחות ייחודית בכירורגיה אונקולוגית של ראש צוואר ופלסטיקה משחזרת של הפנים, הראש והצוואר כולל כירורגיה מיקרו-וסקולרית.

לד"ר אלון מחויבות למצוינות תוך ליווי המטופלים לאורך מהלך מחלתם.


איך מטפלים בנחירות?

נחירות יכולות ליצור מתח רב בזוגיות. למעשה, לא מעט בני זוג מוצאים את עצמם ישנים בחדרים נפרדים כשבן הזוג נוחר. ניתן לטפל בנחירות במגוון דרכים כולל הורדה במשקל, שינוי תנוחה בשינה, התקנים דנטלים (פלטה בפה שדוחקת את הלשון קדימה) וכן ניתוחים מסוגים שונים.
אולם, חשוב מאוד לזכור שנחירות יכולות להיות אחד הסמנים לבעיה חמורה הרבה יותר, תסמונת דום בנשימה. על כן, ההמלצה היא להיבדק על ידי רופא אף אוזן גרון ואם יש צורך גם לעבור בדיקת שינה לפני שמתחילים טיפול כלשהו לנחירות.


מה זה קשריות בבלוטת התריס?

קשריות בבלוטות התריס (Thyroid Nodules) הינם גושים שכיחים בתוך מרקם בלוטת התריס. הקשריות עשויות להיות כמה מילימטרים ועד מספר סנטימטרים בגודלם. הקשריות יכולות להופיע כגוש בודד או גושים מרובים. לרוב, הקשריות לא משפיעות על פעילות הבלוטה.
אבחנה של קשריות בבלוטה נעשית על ידי בדיקה פיזיקלית כאשר הקשריות גדולות מספיק למישוש ו/או על ידי בדיקת אולטרה-סאונד שמאוד רגיש בזיהוי הקשריות.
במקרים יוצאי דופן הקשריות נוצרות כתוצאה מגידול סרטני. בבדיקת האולטרה-סאונד ניתן לזהות מאפיינים בקשריות העשויות להעיד על תהליך גידולי. אנשים עם קשריות חשודות מופנים לביופסיית ניקור מחט (FNA). בבדיקה הזו, תחת אולטרהסאונד, נלקחת דגימה מהקשרית על ידי ניקור עם מחט. הבדיקה פשוטה מאוד לביצוע ולא שונה בהרבה מבדיקת דם.
למרות שהניקור מחט יכול לאשר או לשלול גידולים סרטניים בבלוטת התריס ניתן גם לקבל תוצאה לא אבחנתית או אבחנה שלא יכולה להבדיל בין גידול סרטני לזה שלא סרטני. במקרים הללו מומלץ להסיר את האונה של הבלוטה המעורבת לקבלת אבחון מדויק ולהתאים את הטיפול בהתאם.


מה זה דגימת בלוטת זקיף?

בלוטות הזקיף מתייחסות לבלוטות לימפה המנקזות אזור מסוים בגוף. בגופנו מאות בלוטות לימפה באזורים שונים. נוזל לימפה אשר זורם במקביל לדם מתנקז לתוך הבלוטות הללו. ישנם גידולים רבים המתפשטים בגוף לא דרך הדם אלא דרך נוזל הלימפה. המקום הראשון שהם נעצרים כשנשלחים גרורות מהגידול הינו לבלוטת הזקיף שבדרך.
דגימת בלוטת זקיף הינו תהליך הדורש מיומנות רבה ומהווה חלק חשוב להבנת מידת ההתפשטות של גידולים מסוימים. שימוש רב נעשה בטכניקה הזו בגידולי שד ובגידולי עור מסוג מלנומה.

זיהוי בלוטת הזקיף שמנקזת את הגידול מתבצע בעזרת סימון עם חומר רדיו-אקטיבי שמוזרק בקצה הגידול. החומר מתנקז לבלוטות לימפה ועל ידי מצלמות מיוחדות וסיטי ניתן לזהות בבירור את הבלוטות המנקזות. בשלב הבא, בחדר הניתוח, מזהים את מיקום הבלוטות על פי הצילומים ובעזרת מונה גייגר (מונה המודד רמת קרינה) מסירים אותם לבדיקה פתולוגית.
במלנומה של הראש והצוואר הפכה דגימת בלוטת זקיף לעניין שבשגרה. יש לציין כי הוצאת הבלוטות לא אומר שהן נגועות בגידול. מטרת הסרתם לבדוק בפתולוגיה (תחת המיקרוסקופ) האם קיימים תאים ממאירים בתוכם דבר המשפיע על המשך הטיפול.


מה הסיכונים בכריתת גידול בבלוטת הפרוטיד (Parotid gland)?

למרות שרוב הגידולים בבלוטת הפרוטיד הינם שפירים כריתת גידול המערב את הבלוטה מצריך מיומנות וניסיון . הבלוטה מחולקת באופן שרירותי לחלק שטחי וחלק עמוק. החלוקה נובעת מענפי עצבים העוברים ממש בתוך הבלוטה והאחראים על תנועת שרירי הפנים: השרירים שאחראים לסגירת העין, סגירת הפה, חיוך, שריקה, הרמת גבה ועוד.
כחלק מהניתוח העצב מנוטר על ידי מכשיר שמחברים לשרירי הפנים (NIM Monitor). המנתח נדרש לזהות ולשמור אם ניתן את סעיפי העצבים. אין לדעת באופן מוחלט מה היחס של הגידול לעצבים עד שלא מזהים אותם בניתוח. לעיתים אף צריכים לקלף את העצבים מהגידול עצמו. יש צורך בכריתת עצבים כאשר הגידול מערב את העצב דבר שקורה בעיקר כאשר מדובר במקרים יוצאי דופן של גידולים סרטניים. הבשורה הטובה היא שכל עוד העצבים נשמרים הסיכוי לשיתוק ארוך טווח ובלתי הפיך הוא מאוד נמוך.
תופעות לוואי ייחודיות נוספות שצריך להכיר בניתוח מסוג זה כוללים חוסר תחושה בתנוך האוזן, והזעה על גבי הלחי בזמן שאוכלים.


מה הסיכון בניתוח לבלוטת התריס?

בניתוחי בלוטת תריס קיימים כמה סיכונים ייחודיים.
האחד, שיתוק העצב החוזר (recurrent laryngeal nerve). מדובר בעצב שנמצא בצמוד ומאחורי בלוטת התריס. תפקידו של העצב להניע את מיתר הקול באותו הצד. בניתוח בלוטת התריס נעשה כל מאמץ לשמור על העצבים הללו. במידה ועצב אחד נפגע עשוי החולה להתלונן על צרידות. לעיתים ישנו פיצוי מצוין והחולה כמעט ולא ירגיש בפגיעה. בחולים שהשיתוק לא הפיך והחולה סובל מצרידות ישנם ניתוחים פשוטים לשפר מאוד את הקול.
במקרים נדירים קיימת פגיעה ב 2 העצבים עם שיתוק דו צדדי של מיתרי הקול. זהו מצב קשה בהרבה בו החולה מתקשה מאוד בנשימה מכיוון שמיתרי הקול נמצאים במנח מרכזי שחוסם את מעבר האוויר לקנה הנשימה והריאות. הטיפול בבעיה הזו לעיתים דורש הכנסת צינור לנשימה בצוואר (טראוכסטומיה – Tracheostomy). במידה ואין התאוששות של העצבים ניתן לבצע ניתוח לפתוח את מעבר האוויר ולנסות לגמול את החולה מהטרכאוסטומיה.
סיכון נוסף הקיים בניתוח הינו פגיעה בבלוטות קטנות היושבות מאחורי בלוטת התריס – בלוטת יותרת התריס או בלוטת ה parathyroid. לרוב קיימות 4 בלוטות כאלה ( 2 בכל צד ) הבלוטות הללו אחריות על רמת הסידן בדם. בניתוח עושים מאמץ לשמור על כל ארבעת הבלוטות אולם למעשה הגוף יכול לתפקד באופן רגיל עם בלוטה פעילה אחת בלבד. לאחר כריתה מלאה של בלוטת התריס לעיתים בלוטות הפארא-תירואיד סובלות ורמת הסידן בדם נמוכה. הטיפול לסידן נמוך כולל תוספי סידן וויטמין D. לרוב, בזמן קצר יחסית ניתן להוריד את כמות התוספים עד להפסקתן בכלל. במקרים בהם אין תפקוד בכלל של הבלוטות באופן תמידי אז החולים נדרשים לקחת תוספי סידן וויטמין D בצורה מסודרת במהלך היום לכל חייהם.